תולדות המכללה
בעקבות הצהרת בלפור ב-2- בנובמבר 1917 וכיבוש דרום א"י וירושלים
ע"י הבריטים החלה פעילות קדחתנית בקרב הישוב היהודי בא"י
ובמוסדות העליונים של ההסתדרות הציונית באשר לסדרי ארגון הישוב
ומוסדותיו ומערכת החינוך שלו בכלל זה. בעקבות פעילות זו ביום א' בחשוון
תרפ"א (1921) נפתח בית-המדרש למורים "מזרחי" בבנין שבו הוא שוכן
עד היום הזה. המנהל הראשון של בית הספר היה אליעזר מאיר ליפשיץ
ובעקבות זאת לאחר מותו שונה שמה לבית המדרש למורים ע"ש רא"מ
ליפשיץ, ואח"כ למכללה למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ. בתוך כל אחת משנות
הלימודים, בעיקר בשנים הראשונות, היו תנודות קטנות במספר התלמידים
כתוצאה מנשירה מצד אחד ומקבלת תלמידים חדשים במשך השנה. חבר
מורי בית המדרש למורים בראשיתו היה, איפוא, ציבור חלוצי בשדה החינוך
רובו ככולו היה מיוצאי בית המדרש הישן שקנה לעצמו השכלה כללית ונשאר
נאמן לאורח חיים דתי דורות של מורים שצמחו בבית המדרש למורים
"מזרחי".עיצוב דמותו של מורה "המזרחי" וחניך בית הספר של "המזרחי"
הוא בבואתו של הציבור הדתי לאומי המודרני. גם כיום קרוב ל-90 שנה לאחר קום
בית הספר, משלב המקום את אופי התרבות שהיו בקום המוסד לצד
מודרניזציה בכל התחומים והוספת מקצועות רבים בתחומים שונים.

מצגת 80 שנה למכללה